לכל הפקה קטנה כגדולה יש התחלה ויש סוף.
לכל הפקה קטנה וגדולה יש התחלה ויש סוף.
לאחרונה נאלצתי לעבור דירה באופן מיידי. מבצע שאם הייתי נעצרת רגע לחשוב ולהפנים את הסיטואציה רוב הסיכויים שזה היה משתק אותי.
קצת כמו בתחילת צילומים של סדרה, כשאת מסתכלת על ה GANT (גאנט = תרשים שמפרט את המשימות ולוחות הזמנים לביצוען בפרוייקט כלשהו) לחוצה ובלי אויר. הפקות בפריים טיים זה חתיכת מבצע מורכב: עשרות ימי צילום, לוגיסטיקות מסובכות, צוות ענק, התמודדויות מול דרישות זכיין ומלא בלת"מים (בלת"מ = בלתי מתוכנן).
ככל שהתרבו העונות בסדרה, כך ידעתי להזכיר לעצמי: גם לפני שנה עמדתי באותה סיטואציה, התמודדתי בגבורה והגעתי לנקודת הגמר. הייתי מצביעה בדמיוני על תאריך סיום הפרויקט ואומרת בלב: לא משנה מה יקרה בדרך, אני סומכת על עצמי ויש לי צוות של אלופים. נגיע לשם!
בתוך הברדק של מעבר הדירה, נזכרתי ברגע שלי מול ה -GANT ואמרתי לעצמי: תוך שבוע עולים לשידור! כן, יהיו מלא בלת"מים, האריזות ייקחו יותר זמן משהערכתי, התחקירנית תבכה, התקציב יחרוק, אראה מלא דירות לא רלוונטיות במחירים לא שפויים, מועד השידור יזוז אבל בסוף יהיה "רול וי טי אר".
וכך, בגשם, בסופה הכי גדולה שהייתה בשנים האחרונות, אחרי שהזזתי פעמיים את מועד ההובלה ואת המובילים מצאתי עצמי בדירה חדשה ומהממת.
